בנתיבי ה”אורות” – שולחן ערוך לתהליכי הגאולה בדורנו

הרב שלמה לוי

ספרים רבים חיבר מרן הראי"ה קוק זצ"ל: אורות, אורות הקודש, אורות התורה, אורות התשובה ועוד רבים מצויים עדיין בכתבי יד קודשו. מרגלא בפומיה דרבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל: "דעו לכם ש"אורות הקודש" הם קודש, אבל "אורות" – קודש קודשים, כך כתב בהקדמתו ל"אורות" "שֶׁפַע קדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁל סֵפֶר-הָאוֹרוֹת הַזֶּה".

מה יסוד ההבנה של דברי רבינו הרצי"ה זצ"ל? התשובה נעוצה בכך שספרי "אורות הקודש" הם קודש, שהרי הם עסוקים ביסודות של פנימיות התורה וסתריה, בעוד שבספר ה"אורות" הינו קודש קודשים והוא עוסק בענייני עם ישראל וגאולתו ותהליכי הגאולה הפוקדים את העולם ואת עמנו!

שתי נקודות מרכזיות ניתן לראות באמירה ש"אורות" הוא קודש קודשים: הראשונה – האומה הישראלית, ב"אורות" מבוארים המהות הייחוד והמטרה שבעבורה נוצרה האומה. ב"ישראל ותחייתו" מעמיק הרב את ישראל בהנגדה לנצרות, בחזון שווא "בתורת ההחלפה" של האומה הישראלית בנצרות. ב"אורות ישראל" מבאר הרב את שורשיה, עומקה והמבנה הפנימי שלה. של האומה. מקומו של הפרט בתוך הכלל והיחס העמוק אל כללות אומות העולם, הדאגה הרבה של האומה בעבור העולם בכללו עד כדי כך ש"רְאוּיָה הִיא הָאֱנוֹשִׁיּוּת שֶׁתִּתְאַחֵד כֻּלָּהּ לְמִשְׁפָּחָה אַחַת". נקודת האומה היא העומק של הקודש קודשים של ספר "אורות", וכך אכן כותב רבינו הרצי"ה "בהקדמה לאורות כתבתי – "קדש הקדשים" על ספר ה"אורות", מתוך שכולו מיוחד לישראל וכך גם ספר הכוזרי שהוא "קדש הקדשים".

הנקודה השנייה היא בהסבר הופעת תהליכי הגאולה בדורנו, כלומר גילוי הקודש בתוך חיי המעשה של האומה. ספר "אורות" מתאר ומבאר את התהליכים העליונים המתרחשים לנגד עינינו בפועל בשיבת עם ישראל לארצו, כיצד מתגלה הקדושה העליונה הלכה למעשה. במאמר 'אורות מאופל' מצוי מאמר "ארץ ישראל" העוסק במהותה ומקומה של ארץ ישראל בתהליך הגאולה המתגלה בדורות אלה. מאמר זה הינו מאמר היונק מספרי הסוד והפנימיות ספר הזוהר, כתבי האר"י הקדוש, וגוריו ספר "טוב הארץ" וכמובן ספר ה"כוזרי", המבאר טפח ומסתיר טפחים על קדושתה ומעלתה של ארץ ישראל. מאמר "המלחמה" המגלה את סוד ההנהגה האלוהית של 'בעל מלחמות' , 'זורע צדקות' 'מצמיח ישועות' – בעומק ההבנה של התהליכים ההיסטוריים כפי שהונחה ההבנה הזאת בכתבי רבנו הרמח"ל. תהליכים הסטוריים אלו הפוקדים את האומה בסוד שעון האורלוגין שנתבארו בספר 'דעת תבונות' של רבינו הרמח"ל, מלמדים על התהליכים היוצאים מנקודה אחת בייעוד המיוחד שנתן הקב"ה לבריאה, ואיך בסופו של דבר תהליכים אלו יגיעו למימוש וגילוי, גם אם נראה תהליכים אחרים הסותרים לכאורה את המגמה האלוהית. לא רק שתהליכים אלו במהות אינם שלילים, אלא מאפשרים לרצון האלוהי להופיע בשלמות.

כולם שותפים בגאולה

כך ביאר רבנו הרמח"ל "ואמנם רצה הרצון העליון שתהיה יד האדם מגעת לכל הענינים הרבים האלה – שכולם מתנועעים מתנועותיו ומעשיו של האדם. והרי אלה כונניות גדולות כאורלוגין הזה שאופניו פוגשות זו בזו, ואופן קטן מנועע אופנים גדולים ורבים – כך קשר האדון ב"ה כל בריאותיו קשרים גדולים, והכל קשר באדם, להיות הוא מנועע במעשיו, וכל השאר מתנועעים ממנו" (דעת תבונות, קכד).